הטבות בלעדיות למצטרפים!
בין אם אספקת היין שלכם מגיעה מחנות בפינת הרחוב, או אולי דרך אחת מאפליקציות משלוח עד הבית ששטפו את רחובותינו, קשה לראות איך היינו עוברים את תקופת הקורונה ללא הפעילות המנחמת האולטימטיבית, שתיית יין. גם עבורכם היין הפך מידיד לחבר קרוב?
בהנחה שאתם כבר מפלרטטים עם עולם היין, אולי כבר שמעתם על כמה מהמונחים שהבאנו כאן בפניכם. ועדין, האם תמיד הצלחתם לתרגם בדיוק את התיאור שהתלווה לבקבוק שרכשתם לטעם ולתחושות שהתחוללו בחלל הפה שלכם לאחר מכן? חדל לתיאורים הכוזבים, לאי הדיוקים המבלבלים – אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר.
על מנת להקנות בסיס המילון היין המקצועי והמרובד כל כך – קיבצנו את עשרת מושגי המפתח שיהווה לכם דלת כניסה למגרש המקצועי:
אנשים נוטים להתבלבל כשהם מכנים יינות ׳פירותיים׳ ׳מתוקים׳. זו בכלל לא הכוונה. יין מתוק הוא יין שמכיל בתוכו כמו גבוהה של סוכר פרי טבעי שנותר במשקה לאחר התסיסה היישר מן הענבים. יש כמובן פרמטרים טכניים ואחוזים שקובעים את הקריטריונים של המתיקות, אבל הם לאו דווקא יהוו תו תקן לאיכות. העלו בדעתכם: יינות קינוח.
זהו כנראה המונח הבסיסי ביותר שיש, ואף על פי זאת – רבים, גם מקצוענים, נוטים לפרש אותו לא נכון. אז למה מתכוונים כשממזמינים יין ׳יבש׳? ההגדרה הטכנית של היין היבש, רחוקה מאוד ממה שמתקבל בסופו של דבר בטעם או תחושה בפי הלוגם. מן הזוית המסורתית, יין יבש הוא יין נטול סוכר פרי, ורב היינות שמייצרים כיום, נופלים תחת הקטגוריה היבשה. שימו לב: אם אתם רוצים לוודא שהיין לבן או המבעבע שאתם מזמינים אינו מתוק, בקשו את היבש.
כאן ישל נו יין שמכיל מעט סוכר פרי טבעי, בריכוז נמוך מזה שתמצאו ביינות הקינוח. הוא מתאפיין בטון מתקתק שאינו משתלט על הטעם. פרוסקו היא דוגמה קלאסית ליין המוגדר כחצי יבש.
היין הפירותי – כשמו שכן הוא. הוא מתייחס לטעמי הפירוץ העולים ממנו והוא תקף לתיאור יינות אדומים כמו גם ליינות לבנים או רוזה. באדומים תשמעו על שמות תואר כגון: דובדבני, ענבי או קלאסי. בלבנים תשמעו על ניחוחות של תפוח, מלון וליצ׳י. ביינות רוזה פירותיים, תשמעו על ארומות של מלון, תות ואבטיח.
למה מתכוונים כשאומרים יין בעל ׳גוף מלא׳? ובכן, הוא מתייחס לתחושת המסה שהוא מותיר בחלל הפה. כובד הגוף משתנה ביחס לכמות האלכוהול, הסוכר, והחומציות. יינות בעלי גוף קליל נוטים להרגיש מימיים יותר, יינות בעלי גוף בינוני הם בין מימיים לאינטנסיבים (ריזלינג) בעוד שיינות בעלי גוף מלא וכבד, יתיישבו באופן דומיננטי בחך (שרדונה).
מכירים את התחושה שמעקצצת בעדינות בחלק האחורי של הפה לאחר לגימת יין? זה קשור למרכיב ה׳טאנין׳: תרכובת טבעית שמצויה בקליפת הענב ונותנת ליין את המבנה והמורכבות שלו. יינות בעלי טאנין גבוה, ישאירו תחושה יבשה מאוד, וטאנין נמוך-בינוני יתיישב באופן מעודן יותר על הלשון. חשבו: פינו נואר.
כשאומרים ׳אלוני׳, ביין מתכוונים לטעם שנותנת הזדקנותו של האלון. טעם האלון יתואר פעמים במילים: ונילי, שוקולדי, טבקי, ועוד רבים.
זה אמנם נשמע מעט משונה, אבל יש יינות שמהדהדים את ניחוחות האדמה: מדובר בארומות של עלים רטובים, דשא קצוץ, גשם. תחת הקטגוריה של היינות האדמתיים תמצאו את המרלו, פינו נואר, וחלק מסוגי הסוביניון בלאן. זהו אלמנט שקשה להצביע עליו ללא נסיון רחב היקף, אבל האמת שברב היינות יש אלמנט אדמתי במידה.
חומציות קיימת בכל סוגי היין והיא מתייחסת לרעננות שהמשקה מביא עמו. על החומציות לאזן את המתיקות של היין ואת האלמנטים המרירים שמכניס הטאנין. חומציות גבוהה תמצאו ביינות ריזלינג לדוגמה, וחומציות נמוכה מתגלמת ביינות כגון שרדונה.
גם ליין יש סיומת. זוהי שארית הטעם האחרונה שנותרת על החך לאחר הלגימה. היא יכולה להיות קצרה וקריספית, ויכולה להיות ארוכה ואיטית. במקרים מסויימים היא תגיע עד דקה. הסיומת היא ההזדמנות של הלוגם לגלות עוד טעמים וארומות לפני התפוגגות הטעם הסופית. ככל שהסיומת ארוכה יותר, כך היין נחשב לאיכותי יותר. יין סטנדרטי מוצלח יעניק סיומת של 20-30 שניות, ואילו כל מה שמגיע ל-45 שניות נחשב לאיכותי במיוחד.
הטבות בלעדיות למצטרפים!
